אופיצי בע"מ נ' עיריית תל אביב-יפו ואח'

החלטה

המבקשת בבקשה עותרת כי בית המשפט יוציא צו ביניים, בו הוא יורה על הפסקת עבודות במבנה התיאטרון "הבימה" (להלן: "המבנה"), עד לתום עריכתה של בדיקה כוללת על ידי ועדת הנדסית בלתי תלויה. לטענת המבקשת, מדובר בבקשה דחופה, שכן מדובר במבנה העלול להתמוטט בכול רגע. עוד נטען כי המשך ביצוע העבודות – ישחית כספי ציבור לריק.

המבקשת שימשה קבלנית משנה של המשיבה 7 (להלן: "דניה סיבוס") בפרויקט שיפוץ המבנה (אם כי קיימים חילוקי דיעות בין הצדדים ביחס להיקף פעילותה במסגרת השיפוץ).

טענות המבקשת

המבקשת טענה כי היא פנתה למומחה מר ויינבך, לצורך עריכת חשבון של הסכומים המגיעים לה בגין העבודות שהיא בצעה. זאת משום שהיא התבקשה, לטענתה, לבנות שטחים בשיעור נרחב יותר ממה שהתחייבה מלכתחילה. המומחה מר ויינבך מסר למבקשת חוות דעת, על פיה קיימים במבנה ליקויים רבים. המומחה קבע ,כך נטען, כי המבנה במצבו הנוכחי הוא מסוכן.

לאחר שהמבקשת העבירה את דו"ח המומחה מר ויינבך למשיבים, העביר מהנדס הפרויקט, מר אכברט, את התייחסותו לדו"ח, ודחה – לטענת המבקשת - את כל ממצאיו של ויינבך. לאחר שהתקבלה עמדתו של מר אכברט, מינה המשיב 3 (להלן: "מהנדס העיר") ועדה פנימית מטעמו (להלן: "ועדת הבדיקה"). הוועדה כללה שני מהנדסים מומחים, מר צבי המלי ומר הרמל. לגישת המבקשת, היה לוועדה מנדט מוגבל – בחינת השגותיו הספציפיות של מר ויינבך ביחס ל-30 ליקויים אותם הוא מצא, בלבד. אולם, על פי הטענה, השגותיו הללו של מר ויינבך היו דוגמאות בלבד, ולא רשימה ממצה של כל הליקויים במבנה.

ועדת הבדיקה הגישה חוות דעת, שעסקה רק באותם 30 ליקויים שהיא התבקשה לעסוק בהם. הוועדה אף קבעה כי אין להוציא מסקנה כלשהי מחוות הדעת שלה לגבי יציבות הבניין בכללותו, ולגבי אישור השימוש בו. הוועדה קבעה כי יש לבצע תיקונים ביחס ל-20 ליקויים שנקבעו על ידי מר ויינבך, וכן לבצע בדיקות מקיפות. עולה מכאן – כך נטען – כי היה ממש בחוות הדעת של מר ויינבך, וממצאי ועדת הבדיקה סותרים את טענותיו של המהנדס אכברט ביחס לחוות הדעת.

המבקשת טענה כי היא פעלה לקיום דיון בוועדת הפנים של הכנסת, ששבחה את מהלכיה והורתה על הקמת ועדת בדיקה מקצועית בלתי תלויה.

המבקשת בקשה לקבל חוות דעת נוספת, מהמנדס מר סטריקובסקי. בחוות דעת זו נקבע כי המבנה הוא מבנה מסוכן, וכי יש להפסיק את העבודות לאלתר. נקבע בחוות הדעת כי יש לבצע מייד תימוך יציב של אלמנט השלד, שיש סכנה לקריסתו, וכן כי יש לערוך בדיקה תכנונית מקיפה של כל פרטי התכנון, כולל בדיקת נתוני הקרקע, אלמנטי הבנין הישן והתאמתם להמשך שימוש. עוד נקבע כי יש לבצע תכנון דינאמי של המבנה על כל חלקיו – הן במצב של שימוש רגיל, והם כנגד כוחות רוח ורעידת אדמה.

המבקשת טענה כי חברי כנסת דרשו לעצור את הבנייה, וכן כי מר ישראל דוד, יו"ר איגוד המהנדסים, חיווה דעתו כי יש למנות מהנדס ניטראלי ובעל מוניטין וידע בתחום התכנון ההנדסי, לבחינת כשלי המבנה.

המבקשת טוענת כי יש להיעתר לבקשתה לצו ביניים. לגישתה, סיכויי העתירה גבוהים. היא טוענת כי לכול אחד מהמשיבים יש סמכות חוקית להורות על עצירת הבנייה. בפועל, המשיבים פועלים בריפיון ידיים, ולא מפעילים את סמכותם המנהלית, אף שלפי חוו"ד סטריקובסקי לא ניתן להמשיך בביצוע הפרויקט. המשיבים אף מפרים את חובתם להפעיל את סמכותם, ולמנות מהנדס שיבדוק את המבנה בכללותו, תוך הקפאת הבנייה עד לקבלת ממצאיו.

לגישת המבקשת, החלטת המשיבים להסתפק בממצאי ועדת הבדיקה, לוקה בחוסר סבירות קיצוני מן המדרגה הראשונה. זאת, משום שההחלטה נעשתה ללא תשתית עובדתית עניינית והוגנת. המשיבים דחו את השגותיו של מר ויינבך בפזיזות, תוך הטלת דופי במניעיו וכישוריו.

זאת ועוד, על פי חוות הדעת של ועדת הבדיקה, אין לגזור מממצאיה כל מסקנה ביחס ליציבות המבנה בכללותו ואישור השימוש בו. עולה מחוות הדעת של הוועדה, כי יש לערוך "מקצה שיפורים" כדי להכשיר את המבנה, וכן לערוך בדיקות מקיפות.

המבקשת טענה כי המשיבים מצויים בניגוד עניינים, משום שהמשיבה 6 (להלן: "חברת הבימה"), שהיא המזמינה של העבודות, היא חברה המוחזקת ברובה על ידי העירייה.

לגישת המבקשת, מחייב מאזן הנוחות להיעתר לבקשתה, ולשמור על המצב הקיים. זאת משום שישנן שתי חוות דעת מהן עולה כי מדובר במבנה מסוכן, כאשר מחוות הדעת של מר סטריקובסקי עולה כי יש להפסיק זמנית את ביצוע העבודות, עד למסקנות ועדת הבדיקה. האינטרס הציבורי תומך בהיעתרות לבקשה, משום שקיים חשש לפגיעה פיזית בציבור.

טענות המשיבים

המשיבים 1-4 (להלן: "העירייה"), השיבו לבקשה. הם טענו כי לאחר שנמסרה לה חוות דעתו של מר ויינבך, מינתה העירייה את ועדת הבדיקה, שכללה את בכירי מהנדסי הקונסטרוקציה בישראל. מדובר במומחים בלתי תלויים שלא עבדו עם העירייה, לפחות משנת 2000. תוצאות בדיקתם היו כי המבנה אינו מסוכן, כי אין נקודות כשל שיש בהן כדי לפגוע בצורה כלשהי ביציבותו, ואין טעם המחייב הפסקת העבודות. מהנדס העיר החליט כי העבודות יימשכו, תוך ביצוע תיקונים ובדיקות נקודתיים עליהם המליצה ועדת הבדיקה. המלצות הוועדה יבוצעו במלואן, ועד להשלמת התיקונים והבדיקות, הבניין לא יאוכלס.

העירייה טענה כי מר ויינבך לא הגיש חוות דעת נוספת מטעם המבקשת, והוא אף אמר למשיבים כי אין מקום להפסיק את העבודות, וסמך ידיו על ממצאי ועדת הבדיקה. מר ויינבך התייחס ל-30 נושאים אופייניים, ולא סבר כאמור, כי יש צורך לעצור את העבודות.

העירייה טענה כי ועדת הבדיקה ערכה בדיקה מקיפה, היא פגשה את מר ויינבך, וניתנה לו הזדמנות להעלות כל טענה. ממצאיה של הוועדה היו כי יש נושאים בהם יש לבצע תיקונים, אך אין מדובר בליקויים שיש בהם כדי לפגוע בצורה כלשהי ביציבות הבנין כמבנה מסוכן, ואין חשש בביצוע פעולות התיקון האמורות. כאמור, מהנדס העיר החליט כי העבודות יימשכו תוך ביצוע תיקונים נקודתיים בהתאם להמלצות הוועדה שהוחלט לקבלן במלואן, ותוך השלמת הבדיקות שצוינו בדו"ח ועדת הבדיקה.

העירייה טענה כי המשיבה 4 (להלן: "הוועדה המקומית") סמכה ידיה על ממצאי הבדיקה, וכך גם המשיבה 5 (להלן: "הוועדה המחוזית").